#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ס. א""ר אסי א""ר יוחנן כשם שאין אשה נקנית בפחות משו""פ כך אין קרקע נקנית בפחות משו""פ והרי קניני אשה למדו משדה ולא להיפך? "	"תירצו התוס' (ד""ה כשם) דשמא י""ל דלית ליה גז""ש דקיחה קיחה אלא נפקא ליה מויצאה חנם א""נ י""ל דאורחיה דגמ' לנקוט שאינו פשוט תחילה [עפ""י גי' הרש""ש] <sup>לד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לד.  והרשב""א  (ד""ה אמרו)  תירץ  שהלוהו מעות בלא שטר. והרשב""א דאפשר דסבירא ליה דסברא היא   (ד""ה אמר)  הביא שהרי""ף תירץ דבב""ב באשה דאין אשה מקנית עצמה ה""ק גובה מן היורשים דאוקמוה בפחות משו""פ וכדאמרינן לעיל ג, א. אדאורייתא כדי שלא תנעול דלת </span>"	קידושין תוס' יג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סא. על מי נאמר שקשים לעולם יותר מדור המבול ומנין שחטאם חמור מדור המבול? 	"על דיינים המורים הוראה בעריות ואינם בקיאים. וחטאם חמור מדור המבול שבפסוק המדבר עליהם נאמר וגם דגי הים יאספו ואילו בדור המבול לא נגזרה גזירה על הדגים שנאמר מכל אשר בחרבה מתו. [והמהרש""א הסביר טעם ההבדל שבבני נח אין פסול ממזרות]."	קידושין יג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סב. מלוה על פה האם גובה מן היורשים ומן הלקוחות ומדוע? 	"לרב ושמואל אינה גובה מן היורשים ולא מן הלקוחות דס""ל דשעבודא לאו דאורייתא. לר' יוחנן ור""ל גובה מן היורשים ומהלקוחות דס""ל דשעבודא דאורייתא. לרב פפא הילכתא גובה מן היורשים דשעבודא דאורייתא ואינו גובה מן הלקוחות דלית ליה קלא. וכתבו התוס' (ד""ה אמר) שבב""ב אמר רב פפא שגובה מן היורשים שלא תנעול דלת בפני לווים ואינה גובה מן הלקוחות דשעבודא לאו דאורייתא. ובישוב הסתירה עיין בהערה <sup>לה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לה.  התוס'  (ד""ה אמר)  תירצו בשם ר""ח  בפני לווים. ורב האי גאון תירץ דהכא מיירי במלוה הכתובה בתורה  דהתם ה""ק דאפילו למ""ד שעבודא כגון נזקין וערכין וקרבן שבה שעבודא  לאו דאורייתא דינא הוא דתגבה דאורייתא אבל בב""ב רב פפא דיבר  מלוה ע""פ מן היורשים כדי שלא במלוה על פה שאינה כתובה בתורה  תנעול דלת בפני לווים. והראב""ד תירץ דהכא ה""ק הלכתא כמ""ד גובה מן היורשים דס""ל שעבודא דאורייתא, מיהו לאו מטעמיה, דלדידי שעבודא לאו דאורייתא סבירא לי, אלא כדי שלא תנעול דלת בפני לווים, ואדכריה לטעמיה התם ולא איכפת ליה לאדכורי הכא ור""ת פירש שיש שתי לשונות בדעת רב פפא והסיבה שהגמ' לא אמרה איכא דאמרי כיון שלא נשנו ביחד.</span>"	קידושין יג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סג. מדוע אין ללמוד שמיתת הבעל מתירתה 1) מסברא הוא אסרה והוא התירה 2) מדאמרה תורה יבמה שאין לה בנים אסורה, הא יש לה בנים מותרת 3) מדאמרה תורה אלמנה לכה""ג אסורה, הא לכהן הדיוט מותרת 4) מדאמרה תורה או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה לא יוכל בעלה הראשון וגו' הא לאחר מותרת? "	"1) שיש לפרוך מעריות שאסר על אשתו בקידושיו ולא הותרה בהם במיתתו.<br>2) דדילמא אין לה בנים אסורה לאחרים ומותרת ליבם ויש לה בנים אסורה לכל העולם.<br>3) דדילמא לכה""ג בלאו ולכל העולם בעשה, לרש""י ויצאה והיתה לאיש אחר ע""י גירושין ולא ע""י מיתה דושלחה לזו ולא לאחרת משמע ולאו הבא מכלל עשה עשה.ולתוס' ודבק באשתו ולא באשת חבירו.<br>4) כתב רש""י דדילמא לזה בלאו ולכל העולם בעשה."	קידושין יג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סד. מה הם שני המקורות לכך שמיתת הבעל מתרת? 	פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה. וכתב לה ספר כריתות או כי ימות האיש האחרון ואיתקש מיתה לגירושין.	קידושין יג:		
